המחנך, בבדידות משרדו, מגיע לשיא האקסטזה. ידו מאיצה את הקצב שלו, נשימתו נעתקת כשהוא מתנדנד על סף השיא. זהו אקט סולו של הנאה עצמית, רגע פרטי של שחרור פרופסור.
הסצנה נפתחת במראה מגרה של גבר, מורה כלשהו, שוכב בכיסאו, עיניו עצומות בהרהורים מבורכים. ידו מוסתרת מתחת לשמיכה, והצופה נותר לדמיין מה הוא זומם. כשהמצלמה מתקרבת, אנו יכולים לראות בליטה נוצרת במכנסיו, עדות להנאה שהוא חווה. הציפייה נבנית כשהוא מתחיל לאט לאט להזיז את ידו, השמיכה חומקת כדי לחשוף את איברו הפועם. הוא לא מתבייש להשוויץ, ללטף את עצמו ביד מתורגלת, כל תנועה מקרבת אותו לקצה. המצלמה לוכדת כל פרט, מאגלי הזיעה הנוצרים על מצחו ועד לוורידים הבולטים בזין שלו. המתח מורגש כשהוא ממשיך ללטף, נשימתו נעתקת כשהוא מתקרב לשיא. הסצנה מסתיימת בשחרור מספק, ומשאירה את הצופה מקווה לעוד מזה מחנכת סולו מנצל.